זה שיותר מדי חיילים דתיים מסיימים בהצטיינות קורס קצינים בצה”ל, זה כבר ידוע. זה שעובדה זו מדירה שינה מעיניהם של כמה אנשים חשובים, גם זה ידוע.
זה שיש יותר מדי חובשי כיפה בפרקליטות המדינה, זה גם ידוע , זה שזה מטריד חלק מעובדי הפרקליטות, נכון,גם ידוע, אבל עכשיו זה רשמי.
אל תחשבו שבאמת יש חובשי כיפה רבים מדי בפרקליטות, אבל נראה שגם חובש כיפה אחד עבורם זה אחד יותר מדי. וזאת מניין לי? ובכן הסכיתו ושמעו.
בבית המשפט העליון קיים מנהג ישן וטוב האומר כי למשרת נשיא בית המשפט העליון יתמנה מי שהוא ותיק השופטים. יש לציין כי מנהג זה נשמר בקפדנות לאורך שנים רבות. אולם בימים האחרונים נשמעים קולות על ידי מקורבים למסדרונות ביהמ”ש העליון ולמשרד המשפטים המעוניינים לשנות מנהג ותיק זה. והסיבה היא, איך לא? חובש הכיפה בפרקליטות הלא הוא היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו כמר אלייקים רובנשטיין.
בשבוע האחרון הודיע היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי הוא מתכוון לסיים את תפקידו כראש התביעה האזרחית במדינת ישראל, ומן הסתם ישודרג כמקובל לשופט בבית המשפט העליון על תקן של שופט חובש כיפה במקומו של השופט הדתי אנגלרד הפורש לגמלאות.
עד כאן הכל בסדר,אולם אם יתנהלו הדברים כמתוכנן צפוי מר רובנשטיין להיות ותיק השופטים בסבב המינויים הבא בשנת 2007 ו…נכון, על פי הנוהג הקיים הוא יהיה נשיא ביהמ”ש העליון!!!
שמעתם??? ובכן לא יקום ולא אליקים. אבל כיצד? פשוט,אותם גורמים המוזכרים לעיל רוצים לשנות את הנוהג המיושן והשרירותי הנ”ל כבר עכשיו בבחינת “איזהו חכם הרואה את הנולד” ולמנוע מן הדתיים להשתלט על מעוז הדמוקרטיה בשנת 2007.
זה שהדמוקרטיה הישראלית הינה מועדון ל”נאורים” בלבד זה ידוע משכבר, זה שבבית המשפט העליון לא כל כך משתלבים אנשים דתיים זה גם ידוע, זה שכסא השופט הדתיי בבג”ץ הינו עלה תאנה יבש שאינו מכסה על נטיית ליבם של אנשי המשפט בישראל זה גם ידוע אבל עכשיו זה רשמי. להיות שופט דתי זניח בבית המשפט העליון זה עוד סביר אבל נשיא???
השאלה המעניינת היא האם מהלך זה עומד בקריטריונים המחמירים של “מבחן בוזגלו”? או, האם מהלך מעין זה היה נתפש כתקין על ידי “האדם הסביר”? שני מונחים משפטיים מבית מדרשו של נשיא בית המשפט העליון.
כלומר האם מהלך זה של חסימת רובנשטיין על ידי המערכת המשפטית עובר את מבחנה שלה? מעניין מה תהיה תגובתו של ביהמ”ש העליון לעתירה בנושא, אם תוגש כמובן. האם החלטה מעין זו תעבור?
ובכן כנראה שכן, מסיבה פשוטה, “האדם הסביר” שלדעתו יש להטות אוזן ב”מבחן הסבירות” הוא בדרך כלל… השופט בכבודו ובעצמו.
זאת בהסתמך על דבריו של יואב דותן בספר “אקטיביזם שיפוטי” (עמ’ 23)”השאלה החשובה איננה “מהי” החלטה סבירה אלא “מי יקבע” מתי החלטה זו או אחרת היא סבירה והמסקנה הבלתי נמנעת היא שתשובה לשאלה מי יקבע? היא אחת – השופט היושב לדין”
אין ספק כי מהלך מעין זה עובר את מבחן בג”ץ משום ש”האדם הסביר” מן הסתם אינו מעוניין במינויו של חובש כיפה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שהרי תפקיד זה שמור לנאורים בלבד.
חסימתו האידיאולוגית של רובינשטיין עוברת בקלות את מבחן בג”ץ שהרי כבוד נשיא ביהמ”ש מודה בעצמו כי לעיתים: ” השקפתו (של השופט) על החברה , המשפט, השיפוט והחיים היא המכוונת דרכו…”(על השקפת עולם עמ’ 484)
כמה רחוקה התנהלות לא מפתיעה זו מפסוקיה של פרשת השבוע המלמדים אותנו כי גם ראשי העם הם אנשים קרוצי חומר המסוגלים אל החטא: “אם כהן המשיח יחטא”.. “ואם כל עדת ישראל ישגו”..”אשר נשיא יחטא”. וזאת למרות הקריטריונים המחמירים במינוי הדיינים כפי שמונה הרמב”ם: “בית דין של שלשה אף על פי שאין מדקדקין בהן בכל אלו הדברים צריך שיהא בכל אחד מהן שבעה דברים ואלו הן חכמה וענוה ויראה ושנאת ממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להן ובעלי שם טוב”
סביר היה להניח כי אדם העומד בכללים נוקשים אלו הינו אדם שלם שהחטא ממנו והלאה, אך חז”ל הורונו כי גם אדם זה מסוגל לטעות ולחטוא ויותר מכך אף להודות בפומבי (בהבאת קרבן) שטעה ואין זה משנה אם נשיא הוא או כהן משיח או אפילו חברי הסנהדרין.
על זה אמר רבי יוחנן בן זכאי: (תלמוד בבלי מסכת הוריות דף י/ב) “אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו אם נשיא שלו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו הדיוט ואם על שגגתו מביא קרבן צריך אתה לומר מהו זדונו”
ולאליקים יקירנו.
אין ספק כי כוונתך לבנות גשר בין שתי תפישות עולם סותרות רצויה היתה, אבל נראה כי אין איש עומד בצדו השני של הגשר, נראה שאיש אינו מחכה לך שם, להיפך הם מודאגים שם מאוד מהתקדמותך האישית לאורך ה”גשר”.
אגב, עד כמה שזכור לי אתה בקי מאוד בספר “מסילת ישרים” לרמח”ל
(פרק ג – בבאור חלקי הזהירות) “כללו של דבר, צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו. ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא, כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע וליישר כל דרכיו. וכמו שהכתוב אומר (משלי ד): פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו, ואומר (איכה ג): נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה’:
איך שכחת?
“השיבה שופטינו כבראשונה”